|
הזדמנות...
תקופת הסבאות היא תקופה של עוד הזדמנות.
הזדמנות שפוגשים בשלב שבו חצי מהחיים מאחורינו.
ההצלחות שהצלחנו, הכישלונות שנחלנו, והזדמנות חדשה שבה אין צורך בתעודה ובמבחני קבלה.
מתקבלים למעמד הסבאות אפילו לא לפי בחירה.
זה צומת דרכים חשוב ומשמעותי.
זה תפקיד לא מוגדר, וכל אחד יוצק לתוכו את התכנים שהוא בוחר.
כאשר נולד נכד, נולדים גם סבתא וסבא.
לא חשוב באיזה מקום בחייכם זה פוגש אתכם, כמה זה מערער את שיווי המשקל העדין בין הרצונות למחויבויות , בין העשייה לנתינה - משהו מאוד משמעותי קורה בהוויה הסבאית, עם תחושה רגשית עמוקה.
אחת הסיבות לכך היא תחושת המשכיות דורית. נצר למשפחה מתרחבת. התפקידים משתנים.
הייתה מי שהגדירה זאת כרעידת אדמה משפחתית, בה כל אחד מייצב את עצמו במקום משפחתי שונה מבעבר.
הסבים הם סלע היסוד שעליו מבוססת המשפחה.
מה סוד הקסם?
גם אם החיים מלאים בעשייה ועיסוקים, יש משהו שובה וממגנט בקרבה לנכדים הגורם להתרגשות והמון אהבה.
המהות שמקיימת את הסבתאות במקומה המיוחד היא הנתינה.
הנתינה בלי חשבון, בלי בקשה. משהו שנובע מבפנים וגורם לשמחה ולאושר.
כנאמר באמרה נושנה: ככל שאתה נותן - אתה מקבל ויותר.
הנכדים מושכים את הסבים לתוך עולמם - כל גיל ועולמו - ועם הנכדים יש מספיק מרחב לאהוב.
השהייה במחיצת הנכדים נותנת תחושת דינמיות. תחושה של עשייה והתנהלות המחזירה אותנו לא פעם לימים צעירים יותר, להתנהגויות שטותניקיות, המוציאות מאיתנו את הילד שאולי שרידיו נשארו בנו.
התחושה של זמן איכות, נובעת מקשר דם, אך ללא מעורבות יומיומית, וללא האחריות הגדולה הנדרשת מהטיפול היומיומי.
על פי רוב הסבים יותר סלחניים ופחות שיפוטיים כלפי הנכדים. הגיל והניסיון מאפשרים להם לראות את החיים בפרספקטיבה רחבה יותר.
יש להם תרומה משמעותית לביטחון הנכדים. יש עוד דמויות במשפחה ותחושת המשפחה המורחבת , נותנת לנכדים הרגשה של שייכות ודמויות להזדהות.
סבים יכולים לתרום רבות בעזרה ותמיכה לנכדים בתחומים שונים ובגילאים השונים.
אז מאיפה בא הקושי?
הסבאות נחווית בצורה שונה אצל כל סבתא וסבא.
אי אפשר להתעלם מכך שלמרות רגשות השמחה והחשיבות שיש לנכדים בעיני הסבים, לעיתים מזומנות, נוצרים מצבים בהם מערכות יחסים, גישות חינוכיות, משקעי עבר ובחירות מוטעות - יכולים בסופו של דבר לפגוע בנכדים.
סיטואציות אפשריות:
סבים המבטיחים לנכדים הרים וגבעות או הבטחות ממשיות של ביקורים ועשייה משותפת ולא מקיימים את הבטחותיהם. יכול ליצור תחושות של אכזבה, כעס, איבוד האמון והביטחון.
סבים המערערים על סמכות ההורים בהתנהגויות שונות וגורמים לנכדים בלבול ודילמת נאמנות. מה נכון ומה לא. מי צודק?
סבים הנותנים יחס לא שווה לנכדים. מעדיפים נכדים מסוימים על פני האחרים. נותנים להם יחס , זמן איכות ודברים חומריים, בצורה אחרת מלנכדים אחרים.
ניתן להניח שהפגיעות הללו לא מכוונות, אולם הן בהחלט יכולות ליצור מצבים המקשים על הנכדים ויוצרים אצלם תחושה קשה של תסכול, קינאה וכעס.
אז מה הסבים אמורים לעשות?
בכל גיל, מערכת היחסים של הסבים עם נכדיהם משתנה.
הסבים אינם מחנכים ועליהם לכבד ולקבל את הגישות וההחלטות של הורי נכדים.
מעבר לכך יש להם כר נרחב לפעילות עם הנכדים בהתאם לגילם .
הסבים עם אהבתם יכולים להוות עוגן וירטואלי: לא שיפוטי, מקבל ללא תנאי, מלמד, מעורר סקרנות, נותן תמיכה וביטחון. שותף באירועים חשובים של הנכד.
גורם ממלא ומרחיב את עולמם הפנימי והפיסי של הנכדים.
|
